פניות מיטיבה:
מטפל/ת מגיע למפגש הטיפולי עם עמדות, חוויות ורגשות מתוך עולמו הפנימי שלו/שלה. לעיתים, "מטענו" של המטפל נגוע בשיפוטיות וביקורתיות היוצרים מעין מסך אישי המאפשר ראייה סלקטיבית המחבלת בהבנתו את העולם הייחודי של המערכת האנושית שמולו.
פניות מיטיבה היא עמדה פנימית של פתיחות חושית להתבונן, להקשיב ללא סננים ועם מודעות עצמית לזיכרונותיי הייחודיים ולנרטיבים אשר צובעים את דרך החשיבה שלי. נחוצה חירות פנימית ללא פחד וסינון, בכדי להתבונן על מערכת אנושית אורגנית, שלמה ומורכבת, המתנהלת מולנו והכוללת הדגשים, מאזן כוחות, קולות ותכנים הייחודיים לה. התבוננות והקשבה מיטיבה הופכת את הצד השני (הסובייקט), למוגדר ומודע יותר לעצמו, עם תחושת קיימות. מטפל המתבונן על המתרחש בחדר הטיפולים, ממקום של פתיחות, סקרנות טהורה ורצון כן להבין את המערכת הניצבת מולו ואת היחסים בין חבריה, לרוב, מגביר את סיכוייו לקלוט את המידע העשיר והמורכב הנפרש לפניו. "פניות מיטיבה" יוצרת קרבה גדולה ואינטימיות, ללא צורך באמפטיה או סימפטיה. זהו מפגש בין עולמו של המטפל לעולם מטופליו. הפניות המיטיבה של המטפל מאפשרת למטופלים להיות קשובים ופנויים לעצמם. הפניות המיטיבה של המטפל מאפשרת לו/לה להיות מטפל!!!!
הטמעה מוכוונת:
כאשר המטפל נפתח לעולמם של המטופלים והדבר מצליח להשפיע ולחולל שינויים בקרבו, או-אז הטמעה מוכוונת מתרחשת. ". מכאן, שלהיות מטפל אינו כרוך רק בלהשפיע ולחולל שינוי במטופל כי אם, קודם כל, להיות מושפע מהמטופל. כאשר המטפל באופן מודע, משחרר ומרפה מהמפות הסובייקטיביות שלו (קרי ערכים, עמדות, תפיסת עולם ודעות קדומות), הוא מתפנה לעולם מטופליו ומאפשר להם "לגעת בו", להחדיר לתוכו "חומרים חדשים" המשנים את הלך המחשבה ועולמו הרגשי. כאשר יש ביטוי להשפעה זו על מטפל, מתקיימת הטמעה.
כאשר המטפל באופן אקטיבי: קוגניטיבית ורגשית, מאפשר למטופלים "להשפיע" עליו, מתרחשת בתוכו הטמעה מוכוונת.
המטפל חש שנכנס לטריטוריה לא מוכרת וחדשה, כמעט בתולית עבורו, היכולה להוות נקודת מפנה בטיפול. אם התחושות המתעוררות במטפל הן של פחד וחשש והן מובילות אותו חזרה למוכר והידוע, לא תתרחש הטמעה מוכוונת.
מאידך, אם המטפל יחווה בכל רמ"ח אבריו, סקרנות, עניין, יצר הרפתקנות והתחדשות, יש סיכוי שההטמעה תתרחש.
בו זמנית, המערכת האנושית על חבריה חשה איך קיומה משפיע ומרעיד את אמות הסיפים של המטפל הניצב ממולה. החוויה הקיומית של המטופלים היא שהם בעלי השפעה ויכולים לשנות דבר מה בעולמו של מישהו אחר, על אחת כמה וכמה בעולמו של המטפל. זהו רגע טיפולי משמעותי, בו המטופלים חשים במשקל הסגולי הייחודי שלהם.
מפתן ההשפעה:
מפתן השפעה הוא הרגע בו מתרחש השחרור מהישן והידוע ומפנה מקום לחדש המאפשר הקלה, אוורור, פותח את מניפת ההתבוננות על הקשיים ומגלה אלטרנטיבות.
אנשים נוטים להיצמד לתפקידים המסורתיים שלהם, כמו במצב קטטוני, וברגע שהם משוחררים מהתפקיד, משתחרר משא כבד מעל כתפיהם, כמו תרמילאי הסוחב את תרמילו על גבו זמן רב, וברגע ההשלה של המשא מתפשטת תחושה של קלילות והקלה.
בחדר הטיפולים יש נקודת מפנה בה המטפל מאפשר לעצמו ללמוד מהמטופלים כיצד הם רואים וחווים את העולם. המטופלים חשים מובנים ובעלי השפעה על המציאות. מקבלים הכרה לעולמם, סוג של התמזגות, אשר בלעדיה השינוי לא יכול להתקיים.
בהתמזגות – המטפל כגורם זר ואוטונומי – גמיש כחומר החודר את קרום התא של המטופל, נכנס לתוכו והופך להיות חלק מהחומר התאי, מבלי לעורר את מערכת ההגנה שלו (מטוראנה)
